מדי שנה, בתקופה הזו בדיוק, היו מגיעים המונים מרחבי הארץ לצפות במלוא תפארתו של "הדרום האדום" – כשמרחבי הנגב המערבי היו מתמלאים בפריחה יפהפייה של כלניות אדומות. השנה, בעקבות המלחמה, רבים מהאזורים הללו יישארו מחוץ לתחום עבור המטיילים.
18 צפייה בגלריה
מחוץ לתחום השנה. כלניות פורחות ליד זירת הטבח בפסטיבל "נובה" ברעים, בשבוע שעבר
(צילום: AP /Maya Alleruzzo)
"אנחנו עוברים כעם תקופה מורכבת וארוכה. אחד הדברים שמעודדים אותי כמי שנמצא שנים רבות באזור הדרום זה לראות את השמש זורחת כל יום ולדעת שגם הכלניות יפרחו תמיד", אומר עזרא ששון, מנהל מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים. "הטבע החזק נותן לנו תקווה להמשכיות. בימים אלו ניתן כבר לראות את פריחת הכלניות האדומות שהולכת וצובעת את שטחי הנגב הצפוני, ואני שמח לראות מטיילים שמגיעים בכל זאת להנות מהטבע ולצפות בפריחה". אולם הכלניות לא נמצאות רק בנגב המערבי, והן לא רק אדומות: באזורים אחרים, ובעיקר בצפון הארץ, שולטות בנוף כלניות סגולות, כחולות, ורודות ולבנות.
הכלנית המצויה היא כנראה הפרח האהוב והמוכר ביותר בישראל, ובשנת 2013 היא אף נבחרה לפרח הלאומי של המדינה. אולם, באמצע המאה ה-20 היא כמעט נכחדה מנופי הארץ, בעיקר בגלל קטיפה – פרטית ואף מסחרית. היא ניצלה בזכות הקמפיין של הארגונים לשמירת הטבע, ובראשם החברה להגנת הטבע – שהובילו להגדרתה ולהגדרת מינים נוספים בחוק כפרחים מוגנים ולהעלאת המודעות לשמירה על פרחי הבר.
איפה תוכלו לפגוש בבטחה את מרבדי הכלניות המרשימים ביותר? ריכזנו לכם את כל מה שאפשרי ושווה ביקור - מצפון לדרום. רק נדגיש כי הכלנית היא פרח מוגן. אין לקטוף את הפרחים, אין לגעת בהם ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס אותם – בדגש על כלניות שטרם פרחו – אם מתקרבים לצלם ולהצטלם.
מנחת מגידו
יער כלניות הסרגל הסמוך למנחת מגידו שבעמק יזרעאל הוא אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר בארץ. באתר ריכוז של אלפי כלניות בצבעים סגול, כחול ולבן – עם מיעוט של כלניות אדומות. הכניסה ללא תשלום. איך מגיעים? בצדו הצפוני של כביש מגידו–עפולה (כביש 65). נוסעים מצומת מגידו 4.7 ק"מ ופונים צפונה למנחת מגידו עד שמגיעים אל חורשת האקליפטוס והשילוט שהציבה קרן קיימת לישראל במקום. יש לטייל רק בשבילים המתוחמים בחבלולים! בווייז: מנחת מגידו, הכניסה ללא תשלום.
עמק השלום
אתר פריחה נוסף נמצא בעמק השלום ונחל סנין – אזור מקסים שעליו עדיין מתנהל מאבק מול תוכניות בנייה שמאיימות עליו. כדי להגיע בקלות מומלץ לחנות בחניית מתחם "ביג" ביקנעם – ומשם להמשיך רגלית לכיוון דרום-מזרח בשביל המוביל אל השטח הפתוח שמאחורי רחבת החניה. בווייז: ביג יקנעם / מצפור סיוון, הכניסה ללא תשלום.
אלוני אבא
שמורת אלוני אבא שבגליל התחתון היא שריד ליער אלוני התבור שהשתרע בעבר באזור כולו. בעונה זו פורחות בין העצים העתיקים אלפי כלניות אדומות – וביניהן גם כמה לבנות. הכניסה ללא תשלום. איך מגיעים? מכביש קריית טבעון-רמת ישי (כביש 75) פונים צפונה לאלוני אבא (כביש 7513). חולפים על פני הכניסה לקיבוץ אלונים ועל פני כביש הגישה לכפר הבדואי בסמת-טבעון ואז נגלית חניית השמורה – כ-200 מטרים לפני הכניסה לאלוני אבא. בגלל קו הפרדה רציף בכביש אין לפנות שמאלה, אלא יש לנסוע לאלוני אבא ולפנות חזרה לשמורה. בווייז: שמורת טבע אלוני אבא, הכניסה ללא תשלום.
נחל תבור
בנחל תבור שבגליל התחתון עובר אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בארץ. הנחל מתחתר ב"קניון הבזלת" המפותל, שגדותיו בנויים מסלע בגווני חום-אדמדם ושחור, ובחלקו התחתון ממשיך כנחל איתן הניזון מכמה מעיינות ונשפך אל נהר הירדן. כולם כבר יודעים שבתחילת האביב נצבעים מורדות הקניון בכחול-סגול בכחול-סגול בזכות פריחת תורמוס ההרים, אולם לפני התורמוסים מגיע תורן של הכלניות לכסות את מורדות הקניון בחלקו הדרומי של המסלול - לאורך דרך הג'יפים המסומנת באדום היורדת אל הנחל מכיוון מצפור "נווה אלעד". בווייז: נחל תבור, הכניסה ללא תשלום. להסבר על מסלול הטיול המלא - לחצו כאן.
בית שערים
הגן הלאומי בית שערים הוא אחד מן האתרים החשובים בארץ, והיה מקום מושבו של אחד מהמנהיגים הדתיים, הרוחניים והמדיניים הגדולים ביותר בהיסטוריית העם היהודי – רבי יהודה הנשיא. במקום זה הוא ערך את המשנה וגם ביקש להיקבר. מעבר לפיסות ההיסטוריה המיוחדת שמספק הביקור במקום, מדובר גם באתר יפהפה אשר מספק תצפית אל נופי הסביבה – ושלובים בו חורש יפהפה ועצי נוי רבים שניטעו ביד אדם. בתקופה זו של השנה, פורצות מתוך האדמה שלל רקפות וכלניות הצובעות את הגן בצבעים עזים של חיים. בווייז: גן לאומי בית שערים, הכניסה בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד).
יער הסוללים
שמורת יער הסוללים מהווה מובלעת בשטחי הגן הלאומי ציפורי שבגליל התחתון – וגם הוא אחד מאתרי הדגל של העם היהודי, מכיוון שבעיר ציפורי העתיקה ישבה הסנהדרין. מעבר לכך, בגן הלאומי ובשמורה מגוון ביולוגי רחב ומסדרון אקולוגי חשוב, וכן שטח חקלאי ובו מגוון עצים וצמחים נדירים – בנוסף לגן מקלט לצמחי בקעת בית נטופה ואדמות כבדות אשר נמצאים בסכנת הכחדה. בתקופה זו של השנה, מתקשטים גן לאומי ציפורי ושמורת יער הסוללים גם בכלניות אדמדמות ויפות, הנמצאות בשיא פריחתן, לצד מרבדי רקפות מרשימים. בווייז: גן לאומי ציפורי, הכניסה בתשלום (28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד).
יער בית קשת
לאורך תוואי דרך היער שסללה קק"ל ביער בית קשת יש פריחה מרהיבה של כלניות אדומות. הכניסה ללא תשלום. איך מגיעים? הכניסה ליר לפני שער קיבוץ בית קשת, מכביש עפולה-צומת גולני (כביש 65). הכניסה ללא תשלום.
עין אפק
בעמק עכו סמוך לקריית ביאליק, נמצאת שמורת הטבע עין אפק הכוללת את מקורות נחל נעמן – והיא מהווה שריד לביצות שכיסו בעבר הרחוק את האזור כולו. באתר צמחי מים ובעלי חיים רבים, ובחודשים ינואר-מרץ המקום מתפאר בפריחה יפהפייה של כלניות בשלל צבעים ואיתן גם רקפות, נוריות ועוד. בווייז: שמורת הטבע עין אפק, הכניסה בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד).
חורבת מלח
סמוך לאור עקיבא נמצאת חורבת מלח – אתר ארכיאולוגי שככל הנראה שימש כמחצבה שממנה נחצבו האבנים ששימשו את המלך הורדוס לבנייתה של העיר קיסריה. בחורף מוקף האתר בירוק ומקושט בכלניות, רקפות, אירוסים ועוד. האתר צמוד לאזור התעשייה של אור עקיבא. בהגעה מכביש 4, פונים ימינה בכיכר הראשונה אל רחוב האילן וממשיכים עד סופו. שם חונים, והולכים בשביל החולי עד שמבחינים בגבעה קטנה מצד ימין – ועליה ריכוזי הפריחה. הכניסה ללא תשלום.
חורבת סמארה
חורבת סמארה, שרידי מבנה של תחנת מכס טורקית מן המאה ה-19, ניצבת על גבעת כורכר מוריקה בלב ליבה של הארץ, מעל ערוצו של נחל אלכסנדר – מהנחלים הארוכים והיפים ביותר באזור. בימות החורף, בחודשים ינואר ופברואר, פורחות במקום מאות כלניות אדומות, ולצידן גם אירוסים לבנים מהמין אירוס ארצישראלי. במקום גם חורשת אקליפטוסים ענקית ומרשימה, כמו גם שטח רחב ומדהים לפיקניקים. הנחל הזורם למרגלות החורבה, נוף הים הפתוח ונופי השרון מוסיפים לחוויית טיול הפריחה שמומלץ מאוד ליחידים, זוגות ומשפחות. בווייז: חורבת סמארה, הכניסה ללא תשלום.
פארק השרון
פארק השרון הוא גן לאומי מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, והוא השריד הגדול ביותר שנותר מיער השרון שהשתרע בעבר מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל – אך נכרת ברובו במאה ה-19, עד שהושמד כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם הראשונה כדי לספק את צורכי העץ של המאמץ המלחמתי הטורקי. בפארק אף נותרו שרידים לביצות שכיסו את האזור, ובעונה זו מכסים את השטחים הפתוחים מרבדי כלניות אדומות. הכניסה ללא תשלום. איך מגיעים? הפארק משתרע בין כביש 4 לים בין חדרה לנתניה. ניתן להגיע מתחנת הרכבת בחדרה, מתחנת הדלק בכביש 4 ליד בריכת יער ודרך גבעת אולגה (רח' חבצלת השרון) או מכמורת. מלבד "שביל ישראל" שחוצה את הפארק, יש בשטחו שבילי עפר לא מסומנים. הכניסה ללא תשלום.
מערות אפקה
ממש בתוך תל אביב יש שדה, אמנם קטן, אך בעונה זו הוא מתכסה במרבד כלניות אדומות שלא היה מבייש את "דרום אדום". מדובר באתר מערות אפקה שבשטח פארק הטבע העירוני החדש "אקו-פארק גלילות" – ריכוז של 15 מערות קבורה שומרוניות עתיקות, אשר התגלה במקרה בשנת 1951 בעת עבודות הקמת מסילת הרכבת, אך ננטש עד שנערכו בו שוב חפירות ב-1989 עם סלילת נתיבי איילון. במקום יש גם מקבצים רבים של אירוס ארצישראלי ואף אירוס הארגמן הנדיר שיחל לפרוח בעוד כמה שבועות, לצד בריכת חורף יפה. איך מגיעים? במפגש הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג' יש גן ציבורי קטן עם עצים. מעבר לגן משתרע שטח פתוח ובו כמה שבילים. פונים אל השביל הימני וממשיכים בהליכה עד שמגיעים אל האתר, שמוקף בגדר. הכניסה ללא תשלום.
יער ראש העין
לאורכו של "שביל פרחי הבר" ביער ראש העין פורחות בהמוניהן בימים אלו כלניות לבנות לצד כלניות אדומות. איך מגיעים? הכניסה ליער ממוקמת בקצה רחוב נחל רבה בראש העין. כדי להגיע לשביל, נכנסים בדרך היער ונוסעים מזרחה. לאחר כ-400 מטרים מגיעים לצומת, נוסעים בסעיף הימני ולאחר כ-100 מטרים מגיעים לחניון "בצל האיקליפטוס". כ-200 מטרים הלאה משם, לאחר חציית נחל רבה ופנייה שמאלה, מוצאים חניון נוסף - מחסום ירוק חוסם את הדרך ומאפשר מעבר רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. ממשיכים ברגל בדרך היער עוד כ-400 מטרים ומכאן מתחיל את דרכו "שביל פרחי הבר" המעגלי המסומן באדום. הכניסה ללא תשלום.
חורבת שרישה
חורבת שרישה הסמוכה ללטרון מכונה גם "גבעת הכלניות", ולא סתם. הסיבה שפסטיבל הכלניות בדרום קיבל את השם "דרום אדום" הוא מכיוון שבדרום פורחות רק כלניות אדומות – בשונה מהצפון שבו ניתן לפגוש כלניות בכמה צבעים – אולם הגבול הדרומי ביותר של הכלניות הצבעוניות הוא בדיוק באזור חורבת שרישה, שמתהדרת גם בכלניות לבנות רבות. טיול במקום יספק מרחבים של כלניות יהפהפיות, ולמעוניינים גם אפשרות לצפות במספר ממצאים ארכיאולוגיים כגון גתות יין, בורות מים, מערות קבורה ועוד. בווייז: חורבת שרישה, הכניסה ללא תשלום.
בית גוברין
הגן הלאומי בית גוברין הוא אחד מהגדולים והמעניינים בישראל. הגן, שהוכרז בשנת 1989, משמר את שרידיה של העיר המקראית מרשה המוזכרת בספר יהושע – ובו מערות ושרידים ארכיאולוגים חשובים. בנוסף לכך, מתהדר הגן במינים רבים של בעלי חיים וצמחים הנמצאים בשטחו, ובכל עונות השנה יש במקום פריחה עונתית יפהפייה. בתקופה זו ניתן לראות שלל כלניות ורקפות בין סלעי המערות. בווייז: גן לאומי בית גוברין, הכניסה בתשלום (28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד).
תל בית שמש
ממערב לעיר בית שמש, סמוך לכביש 38, ניצב תל בית שמש. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו במקום אותרו שרידי שכבות מתקופות שונות בהיסטוריה, כאשר הראשונים שבהם הם שרידי עיר כנענית שנחרבה במחצית המאה ה-14 לפני הספירה בשריפה עזה. מדובר באתר המספק טיול קליל שמתאים לכל המשפחה, ומומלץ בעיקר לבקר בו בחודשים ינואר-פברואר – אז התל נצבע ירוק, ומרבדי כלניות מרשימים מכסים את האזור כולו. מפסגת התל ישנה גם תצפית נוף יפה למורד עמק שורק והגבעות סביבו. בווייז: תל בית שמש, הכניסה ללא תשלום.
נחל אדוריים
נחל אדוריים, הנקרא על שם אדוריים המקראית, הוא נחל אכזב הנובע בהר חברון וזורם מערבה לאורך כ-30 ק"מ עד שהוא חובר לנחל שקמה ומימיו נאספים למאגר שקמה שמצפון לרצועת עזה. לאורכו מספר אתרים היסטוריים, ובתקופת החורף מתאפיין המקום בפריחה מרהיבה במיוחד של כלניות. הגבעה שבה פורחות הכלניות נמצאת על הכביש הצר שמוביל ליער, מעט לפני ההגעה אליו, משמאל לכביש – כ-1 ק"מ דרומה מהפנייה ימינה בצומת אמציה-שקף. הכניסה ללא תשלום.
שמורת פורה
שמורת פורה נמצאת ב"ספר המדבר" – באזור המעבר האקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי – ומשום כך היא עשירה במגוון רחב של פרחים. בעונה זו מתכסה השמורה בשפע כלניות אדומות, בנוסף לווינקה עשבונית עם פרחים בצבע סגול בהיר, לשון הפר הסמורה בעלת הפרחים הכחולים, עירית גדולה, מרווה ריחנית, זהבית השלוחות ועוד. בשמורה מסלול הליכה מעגלי מסומן בירוק אשר מתאים למשפחות, שאורכו כ-2.5 ק"מ, ועל אפיק נחל פורה ניתן לראות שרידים של גשר רכבת טורקית – המהווים עדות למפעל הסלילה האדיר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה. איך מגיעים? המסלול מתחיל ומסתיים במבואת השמורה, הסמוכה לחניה ממערב לכביש 40 (בין קריית גת לבאר שבע). הכניסה ללא תשלום.
יער דבירה
יער דבירה הוא הגוש הצפוני של יער להב, והוא שוכן בגבול שבין גבעות שפלת יהודה לצפון הנגב. בעונה זו, יש ביער ריכוז מרשים של כלניות אדומות. איך מגיעים? בצומת דבירה, כ-2.5 ק"מ מדרום לצומת קמה (כביש 40), פונים מזרחה בכביש המוביל לקיבוצים דביר ולהב (כביש 355). כ-700 מטר אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים שמאלה על פי השלט המכוון ליער דבירה וליער טבע. דרך עפר עבירה לרכב פרטי עוקפת את בית העלמין של קיבוץ דבירה. במרחק של כ-350 מטר מהכביש, במפגש עם "שביל ישראל", הדרך פונה ימינה ומגיעה מיד לחניון "טבע". כאן חונים, ושלט הכוונה מציין את תחילת המסלול המעגלי הקצר אל חורבת מגדלית – לקראת סוף המסלול מגיעים אל מרבד הכלניות. הכניסה ללא תשלום.
